בשנים האחרונות אנו עדים לעליית תלולה במספר הכלבים שחלו ומתו בייסורים רבים לאחר הדבקה בתולעת ספירוצרקה לופי.
המקרים הראשונים אובחנו בכלבים מאזור המרכז, שנדבקו לאחר שנהגו לטייל בגינות ציבוריות, מדשאות ופארקים, ומכאן גם כינוייה – "תולעת הפארק הקטלנית".
בשנים האחרונות התפשטה המחלה בהדרגה מאזור המרכז לפריפריה, ולאחרונה התגלו מספר מקרים של המחלה גם בב"ש.
לכן, מאחר ואני וטרינר בבאר שבע אני מרגיש את המחויבות ליידע אותך בנושא!
מי זאת ספירוצרקה לופי?
ספירוצרקה לופי היא תולעת קטלנית לכלבים. תולעת זו חודרת לגופם דרך אכילת חיפושית זבל נגועה, המשמשת לה כמאכסן ביניים עיקרי.
הכלב משמש לה כפונדקאי סופי, ובגופו מתפתחת התולעת תוך כדי גרימת נזק שבהרבה מקרים הוא בלתי הפיך וקטלני.
כיצד נדבק הכלב בתולעת ספירוצרקה לופי?
קיימות שלוש דרכים עיקריות להדבקת הכלב בתולעת:
1. הראשונה והעיקרית היא דרך חיפושיות הזבל, שבהן נמצאים זחלי התולעים. חיפושיות הזבל מתקיימות בעיקר על גבי צואת כלבים ובעלי חיים אחרים.
מאחר וכלבים נוהגים לגשת לצואת כלבים אחרים, הם נחשפים לתולעת ועלולים להידבק.
2. דרך שנייה היא כאשר הכלב אוכל נבלה של חייה הנגועה במחלה. כגון עכברים, ציפורים וכו'…
3. דרך שלישית היא אכילת דשא שעליו נמצאת חיפושית הזבל.
כיצד גורמת התולעת לנזק ברקמות הכלב?
חיפושית זבל נגועה בתולעת, שנבלעה ע"י כלב, מתפרקת בקיבת הכלב.
בשלב הבא זחלי התולעת משתחררים מתוך החיפושית, ועוברים מסע נדודים ארוך וממושך.
הזחל חודר דרך דופן כלי הדם העורקיים של הקיבה ונודד בכיוון מנוגד למחזור הדם אל אב העורקים. בהגיעו לנקודה מסוימת באב העורקים הוא חודר את דופן העורק במקום בין אבי העורקים לוושט.
בנקודה זו מתחפרים הזחלים ויוצרים רקמת גרנולומה. שם הן מגיעות לבגרות והופכות לתולעים בוגרות ומתרבות.
התולעת הנקבית עושה חור אל תוך הוושט, ומטילה ביצים אל תוך הוושט. משם, דרך מערכת העיכול עוברות הביצים בצואה,הנאכלת על ידי חיפושיות זבל, וכך חוזר חלילה מעגל ההדבקה.
הזחלים גורמים לנזק ברקמות וקרעים בכלי הדם ועלולים לגרום למוות מיידי. התולעת משלימה מחזור חיים בחצי שנה.
המילים אחרות, ההדבקה מתרחשת בחודשי הקיץ וסימני המחלה מופיעים כחצי שנה אחר כך, בחודשי החורף.
התולעת פוגעת באבי העורקים, בחוליות עמוד השדרה, בקרעים בוושט ואף לגידולים חודרניים בדופן הוושט, העלולים להפוך לממאירים.
כיצד ניתן לזהות את המחלה?
סימני המחלה תלויים במיקום התולעת ובמידת הנזק שהיא גורמת. סימני הפגיעות יכולים לבוא לידי ביטוי ב:
- הקאות.
- שלשולים.
- קשיי בליעה.
- ריור.
- קשיי נשימה.
- שיעולים.
- רזון.
- בעיות גב.
- צליעה בגפיים אחוריות.
- לעתים בדימום פנימי הגורם למוות מיידי.
כיצד מאבחנים את המחלה?
יש מספר אפשרויות לאבחון:
1. זיהוי ביצי התולעת בצואה. יש לזכור כי לא תמיד ניתן למצוא ביצים גם בכלב נגוע היות ולא תמיד יש הפרשה מתמדת של ביצים.
2. רדיולוגיה – בעזרת צילום רנטגן והדגמה של סממנים מאפיינים.
3. אנדוסקופיה – זיהוי הגרנולומה בוושט ולעתים אף צפייה בתולעת הבוגרת עצמה.
האם קיים טיפול?
כן, באופן עקרוני קיים טיפול. הטיפול היעיל ביותר הקיים כיום נעשה בעזרת הזרקה של חומר מיוחד לגוף הכלב.
החומר חודר לרקמות בהן נמצאת התולעת והורג אותה.
אך הטיפול המומלץ ביותר הוא הטיפול מניעתי, כלומר, הטיפול לפני ההדבקה בתולעת.
במידה והכלב נדבק בתולעת ומראה סימני מחלה, הטיפול מכוון להשמדת הזחלים והתולעים הבוגרות שבגוף הכלב. במידה והמחלה מאוד מתקדמת עם גרנולומות שפוגעות בוושט – לא תמיד ניתן לטפל בהצלחה. בהעדר טיפול נאות יימשכו הנזקים ואף יוחרפו עד כדי כך שייגרמו למות הכלב.
כיצד ניתן למנוע את תהליך המחלה והתפשטותה?
קיימות שתי דרכים עיקריות:
1. חשוב להשגיח על הכלבים במהלך טיולם היומי, בפארקים, במדשאות ואפילו בגינת הבית. יש להוליכם ברצועה ואפילו רצוי עם זמם על הפה על מנת למנוע מהם אכילת צואה, חיפושיות זבל או טריפה של מאכסן זמני אחר. כמו כן רצוי לאסוף את צואת הכלבים ולהשליכה לפח האשפה.
2. זריקות תקופתיות כאמצעי מניעה כנגד הספירוצרקה לופי. ההמלצה כיום היא מתן זריקה אחת לשלושה חודשים כטיפול מונע. יש להדגיש שוב שמדובר בטיפול מונע ולא בחיסון! מכלבים החשודים כנגועים מומלץ גם לקחת בדיקת צואה.
לאור התפשטות המחלה לאזור הדרום בכלל ולבאר שבע בפרט, מומלץ ורצוי להתחיל טיפולים מניעתים כנגד תולעת הפארק, ספירוצרקה לופי.
